המזמינים: זוג פנסיונרים צעירים

דירת הדופלקס המטריפה שלי. דירה זו נתפרה לזוג בשנות ה60

המוקדמות לחייהם, זוג שוקק חיים שמרבה לבלות.  הילדים שיצאו מהבית, הזוג שיצא לפנסיה מוקדמת בחרו

לעצב את ביתם בהתאם לתחביבים שלהם: גינון ואומנות.

תיכף כשנכנסתי  לביתם, נפתחה דלת וכמשפט: מרוב דובים לא רואים את היער, זו הייתה חוויתי.

הבעלים יוצר אומנות בחומרים וסגנונות מרובים ובבית ניכר שכל פיסת קיר , כל מדרגה וסף חלון זכו למסת יצירות. כמו כן גינת הגג  היתה עמוסה לעייפה באינספור עציצים וכדים ואיך לא ,עוד יצירות אומנות.

היתה דילמה רבה בשימוש ביצירות הרבות וברגש הטעון בהם, הבחירות היו קשות להחלטה.

הנכס דרש תכנון אדריכלי חדש לקומת הגג ולקומת הכניסה. מוזגו חדרים ליצירת סוויטת הורים רחבה עם חדר רחצה מפנק עם דלת בלגית כפולה. הקירות שהורדו ויצירת חלל משותף חדר הפך את הבית לפתוח ומרווח. האור הטבעי בא לידי ביטוי וכיווני הבית צפון-דרום-מזרח נהנים מתאורה טבעית ברוב שעות היום.

הגג לנוף האורבני של גוש דן הזמין יצירתיות מופלאה למפלס גג מתוכנן לפינת סלון חוץ , פינת אוכל ענקית, מטבח חוץ וגינה מתוכננת ומשגעת!

הדירה שופצה מקצה לקצה על ידי בעלי מקצוע מעולים שהתמודדו עם חבילת בעיות שהגיעה עם תחילת העבודה וכלל הבעיות זכו לטיפול עומק  מקצועי ביותר.

מה שהוביל את הצלחת הפרויקט לשביעות כלל השותפים ,היתה פתיחות הבעלים לתוכניות, ולחומרי הגמר והעיצוב. ההרמוניה, והבנת צרכי המזמינים היוותה בסיס מצוין להצלחת הפרויקט לכל אורכו.

אגב, חלק ניכר מפריטי האומנות הועברו לחברים ולילדים וכעת מעטרים בתים נוספים.