הסיפור שלי עם ענף העיצוב ואדריכלות הפנים התחיל בבית הוריי, עוד בהיותי ילדה קטנה.
אבי, שהיה קבלן בעיסוקו ואמן בנפשו, שילב בין שני העולמות מדי יום – בבוקר באתרי בניה ובערב במרתף ששימש עבורו סדנה. שם נתן לחומרי הגלם ששימשו אותו בשעות היום כחומרי בניה זהות חדשה. הבטון והברזל, העץ והצבע, שברי הקרמיקה והזכוכית הפכו לדמויות מפוסלות, ויטראז'ים ססגוניים, והצבעים נמשחו במכחול על בדי קנבס שהודקו למסגרות עץ פרי ידיו.
הייתי יושבת על גרם המדרגות, כשראשי צמוד למעקה הברזל ועקבתי אחריו שעות, התאהבתי במה שראיתי.
אני מודה לאבי אשר, מבלי משים, הטמיע בי את התשוקה לחומר, את הסקרנות לחקור את תשריטי הגרמושקות שהונחו על השולחן בפינת האוכל, על היכולת לפתח כישורים טכניים ולשאוף ללמוד להיות הנדימן.
כיום, אחת מאהבותיי הגדולות היא טיולים ברחבי העולם, בדגש על יעדים אקזוטיים: אפריקה, דרום אמריקה, שבטים ומדינות של אש וקרח. האנשים במקומות אלו מנצלים בצורה מירבית את משאבי הטבע במינימום עיבוד ושמירה על יסודות החומר המקורי.
בעבודתי, אני נוהגת לשלב בין חומרי המקור למגמות העדכניות שהשוק עתיר הידע והמיכון מציעים לנו.
שילוב מושכל זה יוצר את הסגנונות המגוונים המשקפים את הבתים אותם אני מעצבת. הקלאסי והכפרי, המתועש והאקלקטי, עבר ועתיד. הבתים שלי איתנים בעיצובם לנראות על-זמנית.